רש"י על שבת ע״ז א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ע״ז ע״א:ב׳ רש"י על שבת ע״ז ע״א:ד׳ »

1 שבת פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא דְּקָאָמְרַתְּ שְׁנֵי חֶלְקֵי מַיִם וְאֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשֵּׁירוֹנִי — יַיִן הַשֵּׁירוֹנִי לְחוּד, דְּרָפֵי. אִי נָמֵי, הָתָם מִשּׁוּם חֲזוּתָא, אֲבָל לְטַעְמָא בָּעֵי טְפֵי. וּדְקָאָמְרַתְּ: מַיִם בַּכַּד וּמִצְטָרְפִין — לְעִנְיַן שַׁבָּת מִידֵּי דַּחֲשִׁיב בָּעֵינַן, וְהָא נָמֵי — הָא חֲשִׁיב.

2 שבת פתח ↗

3 חכמת שלמה פתח ↗

בד"ה והא חשיב כו' צ"ל הא כו':

3 דרפי - רך:

4 א"נ התם משום חזותא - נקט ליה ונהי נמי דדרי על חד תלת בטעמא מראית דם לא הוי אלא בשני חלקים מים ואחד יין ואי יהיב ביה טפי דם הדומה לו כדם ירוק הוא וטהור:

5 הא חשיב - דחזי לצרופי ביה מיא:

2 שו"ת מהרש"ם חלק ב פתח ↗

ובדבר מראה געהל כבר כתבו האחרונים דאין להחמיר לאחרים וע' בשו"ת ב"ש ח"ב סוס"י ט' ובפרט במקום עיגון שא"י ליטהר לבעלה ועוד דבשל"ה עצמו כתב דבדאיכא צדדים ואומדנות שאינו דם נדה יש להקל והרי בנ"ד העידו הרופאים שיש לה מכה ועכ"פ איכא אומדנא להקל גם לדעת רש"ל ושל"ה וע' ברש"י שבת דף ע"ז ע"א ד"ה א"נ התם וכו' ואי יהיב בי' טפי דם הדומה לו כדם ירוק הוא וטהור משמע ג"כ להקל ועכ"פ כל הראשונים שהובאו בב"י מתירים ואיך נחמיר על אשה שא"י ליטהר ומצאתי גם בספר האשכול הל' נדה ל"ט שהובא בשם השאלתות פ' אחרי שפסק ג"כ להתיר בירוק געל וגם האשכול פסק כן ולכן אין להחמיר בנ"ד כלל והנלע"ד כתבתי:

« רש"י על שבת ע״ז ע״א:ב׳ רש"י על שבת ע״ז ע״א:ד׳ »