רש"י על שבת ו׳ א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ו׳ א:י״ב
12 אֲבָל יָם וּבִקְעָה וְאִיסְטְווֹנִית וְהַכַּרְמְלִית — אֵינָהּ לֹא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאֵין נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּתוֹכָהּ. וְאִם נָשָׂא וְנָתַן בְּתוֹכָהּ — פָּטוּר. וְאֵין מוֹצִיאִין מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ. וְאֵין מַכְנִיסִין מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְתוֹכָהּ, וְלֹא מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאִם הוֹצִיא וְהִכְנִיס פָּטוּר.
פירוש רש"י על שבת ו׳ א:י״ב
12 בקעה - שדות הרבה קנפני"א בלע"ז:
13 איסטוונית - שלפני החנויות שיושבים שם סוחרים:
14 והכרמלית - לקמיה פריך אטו כל הני ים ובקעה לאו היינו כרמלית דקתני תנא לעיל:
15 אינן לא כרשות היחיד - משום דדמיא לרה"ר דאין להם מחיצות:
16 ולא כרה"ר - דאינן דומין לדגלי מדבר דלאו להילוכא דרבים עבידי:
17 אין נושאין ונותנין בתוכן - כלומר אין מטלטלין בהן אלא בתוך ד' משום דדומין לר"ה וגזרו בהן רבנן אטו ר"ה:
18 ואם הוציא והכניס פטור - וזו היא כרמלית האמורה למעלה: