רש"י על שבת ס״ד א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ס״ד א:ה׳
5 יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אֶת הַחֲבָלִים וְאֶת הַמְּשִׁיחוֹת? וְדִין הוּא: טִימֵּא בַּשֶּׁרֶץ, וְטִימֵּא בַּמֵּת. מָה כְּשֶׁטִּימֵּא בַּשֶּׁרֶץ — לֹא טִימֵּא אֶלָּא טְוִוי וְאָרִיג, אַף כְּשֶׁטִּימֵּא בַּמֵּת — לֹא טִימֵּא אֶלָּא טְוִוי וְאָרִיג.
פירוש רש"י על שבת ס״ד א:ה׳
5 יכול שאני מרבה החבלים והמשיחות - לציא"ל שעושין למדוד וקולעין מן הנוצה כמו שנתלשה ואינו טווי ולא דמי לקולע שלש נימין דלעיל דהתם טווי הוא וזו היא אריגתו:
6 יכול שאני מרבה כו' - הואיל וכתיב כל:
7 ודין הוא שלא נרבה - ולא צריך קרא למעוטי: