רש"י על שבת ס״ג ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ס״ג ב:ב׳
2 הַהִיא אִיתְּתָא דַּעֲיַילָא לְהָהוּא בֵּיתָא לְמֵיפָא. נְבַח בָּהּ כַּלְבָּא, אִיתְעֲקַר וַלְדַּהּ. אֲמַר לַהּ מָרֵי דְבֵיתָא לָא תִּידְחֲלִי, דִּשְׁקִילִי נִיבֵיהּ וּשְׁקִילִין טוּפְרֵיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: שְׁקִילָא טֵיבוּתָיךְ וְשַׁדְיָא אַחִיזְרֵי, כְּבָר נָד וָלָד.
פירוש רש"י על שבת ס״ג ב:ב׳
2 למיפא - לאפות עיסה שהשאיל בעה"ב תנורו:
3 שקילי ניביה - נטולות ד' שיניו שהוא נושך בהן אותן שיניים קרי ניבין כדאמרינן באלו טרפות חולין דף נט. גמל ניבי אית ליה:
4 שקילי טופריה - נטולות צפרניו מלסרוט:
5 שקולא - נטולה טובתך ומוטלת על הקוצים:
6 טיבותיך - טובת הנאת נחמתך כמו מחזיק טוב הגרי"א בלע"ז: