רש"י על שבת ס״ג ב:י״ז

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ס״ג ב:י״ז
17 כִּי סְלֵיק רַב דִּימִי לִנְהַרְדְּעָא שְׁלַח לְהוּ: דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לָכֶם טָעוּת הֵם בְּיָדִי, בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִין לְתַכְשִׁיט כׇּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא טָמֵא — מִצִּיץ. וּמִנַּיִין לְאָרִיג כׇּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא טָמֵא: — מֵ״אוֹ בֶגֶד״.
פירוש רש"י על שבת ס״ג ב:י״ז
17 כי סליק רב דימי לנהרדעא - חזר בו ממה שאמר ציץ אריג הוא:
18 מאו בגד - דכתיב גבי שרצים או בגד או עור או ריבוי הוא: