רש"י על שבת ה׳ א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ה׳ א:ג׳
3 אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: הָא מַנִּי? — אֲחֵרִים הִיא. דְּתַנְיָא: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: עָמַד בִּמְקוֹמוֹ וְקִבֵּל — חַיָּיב, עָקַר מִמְּקוֹמוֹ וְקִבֵּל — פָּטוּר. עָמַד בִּמְקוֹמוֹ וְקִבֵּל — חַיָּיב, הָא בָּעֵינַן הַנָּחָה עַל גַּבֵּי מְקוֹם אַרְבָּעָה וְלֵיכָּא! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ לָא בָּעֵינַן מְקוֹם אַרְבָּעָה.
פירוש רש"י על שבת ה׳ א:ג׳
3 הא מני - דלא בעי מקום ד' אחרים היא:
4 עמד במקומו - זרק חפץ וקבלו אחר עמד המקבל במקומו וקבל:
5 חייב - הזורק דאיהו עבד עקירה והנחה:
6 עקר - המקבל ממקומו ורץ לקראת החפץ וקבלו:
7 פטור - הזורק דלא איתעביד הנחה מכחו: