רש"י על שבת נ״ג ב:כ׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת נ״ג ב:כ׳
20 תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה גִּידֶּמֶת וְלֹא הִכִּיר בָּהּ עַד יוֹם מוֹתָהּ. אָמַר רַב: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה צְנוּעָה אִשָּׁה זוֹ שֶׁלֹּא הִכִּיר בָּהּ בַּעֲלָהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא: זוֹ דַּרְכָּהּ בְּכָךְ. אֶלָּא: כַּמָּה צָנוּעַ אָדָם זֶה שֶׁלֹּא הִכִּיר בְּאִשְׁתּוֹ.
פירוש רש"י על שבת נ״ג ב:כ׳
20 גידמת - ידה קטועה:
21 זו דרכה בכך - לכסות כל אשה עצמה וכ"ש זו שהיתה צריכה לכך: