רש"י על שבת נ״ג א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת נ״ג ע״א:ג׳ רש"י על שבת נ״ג ע״א:ה׳ »

1 שבת פתח ↗

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַסִּי בַּר נָתָן מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר רַב אָשֵׁי: מַהוּ לִיתֵּן מַרְדַּעַת עַל גַּבֵּי חֲמוֹר בְּשַׁבָּת? אֲמַר לֵיהּ: מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי מָה בֵּין זֶה לְאוּכָּף? אִישְׁתִּיק.

2 חידושי הלכות פתח ↗

בפירש"י בד"ה ה"ג א"ל מותר כו' כסבור הא דאשתיק משום דלא אשגח ביה דסבר אוכף נמי שרי כו' עכ"ל נראה מלשונו דלא קאי הכי אלא דלמסקנא לרב נמי אוכף ליטול אסור והיינו להאי שינויא דשאני אוכף דאפשר דנפל ממילא אבל להאי שינויא דמפליג כאן לחממה כאן לצננה ע"כ הך ברייתא דאוסר ליטול אוכף לא קיימא כרב דלרב שרי כיון דמתיר בטרסקל דלא הוי רק תענוג וכמ"ש התוס' לקמן מיהו להניח אוכף על החמור אפשר דלא תליא כלל בפלוגתא דרב ושמואל אלא בהך דפליגי ת"ק ורשב"ג בקשורה לו מע"ש אם שרי כמו מרדעת ודו"ק:

1 מהו ליתן מרדעת - ולא לצאת לרה"ר אלא בחצר ומפני הצינה:

2 ה"ג אמר ליה מותר א"ל וכי מה בין זה לאוכף אישתיק:

« רש"י על שבת נ״ג ע״א:ג׳ רש"י על שבת נ״ג ע״א:ה׳ »