רש"י על שבת נ״ג א:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת נ״ג א:י״ג
13 אֲבָל יוֹצֵא הוּא בָּאֶגֶד שֶׁעַל גַּבֵּי הַמַּכָּה, וּבַקְּשִׁישִׁין שֶׁעַל גַּבֵּי הַשֶּׁבֶר, וּבַשִּׁילְיָא הַמְדוּלְדֶּלֶת בָּהּ, וּפוֹקְקִין לָהּ זוּג בְּצַוָּארָהּ, וּמְטַיֶּילֶת עִמּוֹ בֶּחָצֵר.
פירוש רש"י על שבת נ״ג א:י״ג
13 אגד שעל גבי המכה - ליכא למימר אתי לאתויי:
14 קשישין שעל השבר - בהמה שנשבר בה עצם עושין לה דפין מכאן ומכאן וקושרים אותן שם והן מעמידין העצם שלא ינוד אנה ואנה עד שמתחבר:
15 ובשליא המדולדלת בה - שיצתה מקצתה:
16 ופוקקין לה זוג - אבל כשאינו פקוק אפי' בחצר לא תצא מפני שהעינבל שבתוכה מקשקש ומוליד קול לכך פוקק בצמר או במוכין שלא יקשקש העינבל שבתוכה:
17 זוג - אישקלי"ט:
18 עינבל - בטדי"ל:
19 ומטיילת - באותו זוג בחצר אבל לא תצא בו לרה"ר כדמפרש לקמן בפרקין שבת דף נד: דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא: