רש"י על שבת נ״א א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת נ״א א:ב׳
2 מַתְנִי׳ לֹא כִּסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם — לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. כִּסָּהוּ וְנִתְגַּלָּה, מוּתָּר לְכַסּוֹתוֹ. מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן וְנוֹתֵן לְתַחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת.
פירוש רש"י על שבת נ״א א:ב׳
2 מתני' לא יכסנו משתחשך - הא פרישנא טעמא בפ"ב דף לד. מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה גזירה שמא ירתיח:
3 ממלא הקיתון - של צונן:
4 ונותן לתוך הכר - שלא יחמו בחום הקיץ והחמה כגון כר וכסת של לבדין שאינו מחמם: