רש"י על שבת נ׳ א:ט״ו

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת נ׳ א:ט״ו
15 נֵימָא כְּתַנָּאֵי: בַּכֹּל חֹפִין אֶת הַכֵּלִים חוּץ מִכְּלֵי כֶסֶף בִּגְרַתְקוֹן. הָא נֶתֶר וָחוֹל מוּתָּר.
פירוש רש"י על שבת נ׳ א:ט״ו
15 לימא כתנאי - הא דרב יהודה במידי דלאו בר מעשה:
16 חפין - משפשפין את הכלים בשבת לצחצחן:
17 חוץ מכלי כסף בגרתקון - כמין עפר שגדל בחביות של יין וקורין לו אלו"ם והוא עיקר תקון כלי כסף וגורר אותו שהכסף רך והוא ממחק שהוא אב מלאכה:
18 אבל נתר וחול מותר - דלא גריר ליה לכסף: