רש"י על שבת מ״ה א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת מ״ד ע״ב:ג׳ רש"י על שבת מ״ה ע״א:ב׳ »

1 הָכִי נָמֵי מִיסְתַּבְּרָא דְּרַב כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר רַב: מַנִּיחִין נֵר עַל גַּבֵּי דֶּקֶל בְּשַׁבָּת, וְאֵין מַנִּיחִין נֵר עַל גַּבֵּי דֶּקֶל בְּיוֹם טוֹב. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּרַב כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ — הַיְינוּ דְּשָׁנֵי בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, מָה לִי שַׁבָּת וּמָה לִי יוֹם טוֹב?

פירוש רש"י על שבת מ״ה א:א׳

1 מניחין נר - מבעוד יום:

2 ע"ג דקל - וידלק שם בשבת דליכא למיחש לכשיכבה לישקליה מיניה ונמצא משתמש במחובר דכיון דאקצייה לדבר האסור בין השמשות איתקצי לכולי יומא:

3 ואין מניחין כו' בי"ט - דשקיל ומנח ליה ומשתמש באילן:

4 מה לי שבת כו' - בשבת נמי שקיל ליה לכשיכבה:

« רש"י על שבת מ״ד ע״ב:ג׳ רש"י על שבת מ״ה ע״א:ב׳ »