רש"י על שבת מ״ג א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת מ״ג א:ד׳
4 רַב יוֹסֵף אָמַר, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא: מִשּׁוּם דְּקָא מְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ.
פירוש רש"י על שבת מ״ג א:ד׳
4 טעמא דרב חסדא - דאין נותנין כלי תחת התרנגולת:
5 מפני שמבטל כלי מהיכנו - שהיה מוכן מתחלה לטלטלו ועכשיו עושהו מוקצה: