רש"י על שבת ל״ה א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ל״ה ע״א:ג׳ רש"י על שבת ל״ה ע״א:ה׳ »

4 אַבָּיֵי חַזְיֵיהּ לְרָבָא דְּקָא דָּאוֵי לְמַעֲרָב. אֲמַר לֵיהּ: וְהָתַנְיָא כׇּל זְמַן שֶׁפְּנֵי מִזְרָח מַאֲדִימִין? אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ פְּנֵי מִזְרָח מַמָּשׁ? לָא, פָּנִים הַמַּאֲדִימִין אֶת הַמִּזְרָח. אִיכָּא דְאָמְרִי: רָבָא חַזְיֵיהּ לְאַבָּיֵי דְּקָא דָּאוֵי לְמִזְרָח. אֲמַר לֵיהּ מִי סָבְרַתְּ פְּנֵי מִזְרָח מַמָּשׁ? פָּנִים הַמַּאֲדִימִין אֶת הַמִּזְרָח. וְסִימָנָיךְ: כַּוְּותָא.

פירוש רש"י על שבת ל״ה א:ד׳

4 דאוי - מביט ערב שבת לראות אם יש שם אדמומית חמה:

5 פנים המאדימים את המזרח - לערב חמה שוקעת במערב וזהרורי החמה מאדימין את המזרח כחלון דכשהחמה נכנסת בה מאדמת כותל שכנגדה:

6 וסימנך כוותא - חלון כמו שפירשתי:

« רש"י על שבת ל״ה ע״א:ג׳ רש"י על שבת ל״ה ע״א:ה׳ »