רש"י על שבת ל״ב ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ל״ב ע״ב:ז׳ רש"י על שבת ל״ג ע״א:א׳ »

1 שבת פתח ↗

בַּעֲוֹן בִּיטּוּל תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת שָׁמַיִם נֶעֱצָרִין מִלְּהוֹרִיד טַל וּמָטָר, וְהַיּוֹקֶר הֹוֶה, וְהַשָּׂכָר אָבֵד, וּבְנֵי אָדָם רָצִין אַחַר פַּרְנָסָתָן וְאֵין מַגִּיעִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִיָּה גַם חוֹם יִגְזְלוּ מֵימֵי שֶׁלֶג שְׁאוֹל חָטָאוּ״. מַאי מַשְׁמַע? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׁבִיל דְּבָרִים שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא עֲשִׂיתֶם, יִגָּזְלוּ מִכֶּם מֵימֵי שֶׁלֶג בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. וְאִם נוֹתְנִין — מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָבִיאוּ אֶת כׇּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה׳ צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרוּבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקוֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי״. מַאי ״עַד בְּלִי דָי״? אָמַר רָמֵי בַּר רַב חָמָא אָמַר רַב: עַד שֶׁיִּבְלוּ שִׂפְתוֹתֵיכֶם מִלּוֹמַר ״דָּי״.

2 שבת פתח ↗

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרך חיים פתח ↗

1184 כמשפט ההפכים, שכאשר מתרחקים מהפך אחד, בזה גופא מתקרבים אל ההפך השני, כי הפרישה מדבר אחד ברכה היא ההתדבקות בהפכו קללה, וכפי שביאר למעלה פ"ג מ"ז קצד., וז"ל: "כל הפורש מדבר אחד, הוא מתנגד והפך אל אותו דבר שהוא פורש ממנו. ואם לא היה מתנגד אל אותו דבר, לא היה פורש ממנו, כי הדברים אשר הם שייכים זה אל זה, אין האחד פורש מן השני, ואדרבה, הדומה יאהב את הדומה, ומתחבר עמו". ולמעלה פ"ג תחילת מ"ח רא. כתב: "כבר התבאר לך ענין זה, כי הפרישה מדבר אחד מורה על הפורש שהוא הפך אל הדבר שהוא פורש ממנו, כמו שבורח ופורש האש מן המים, מפני שהאש הפך המים... שהפורש מדבר הוא הפכי לו", ושם הערה 890 ראה למעלה פ"ג הערה 671, פ"ד הערה 894, ולמעלה הערות 495, 1018. ויש להעיר, דבחלה הוצרכנו לשני פסוקים; פסוק אחד מורה על הרעב "והפקדתי עליכם בהלה", ופסוק שני מורה על הברכה "להניח ברכה באל תוך ביתך". אך במעשר הביא רק פסוק אחד המורה על הברכה "עשר כדי ששתעשר", אך לא הביא פסוק שני המורה על הרעב אם לא יעשר, אלא הוא מובן מעצמו כי "מכלל הן אתה שומע לאו", וכמבואר כאן, ומדוע בחלה הוצרכנו לשני פסוקים. אמנם בגמרא שבת לב: הובאו גם כן שני פסוקים במעשרות, שאמרו שם "בעון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר, והיוקר הוה, והשכר אבד, ובני אדם רצין אחר פרנסתן ואין מגיעין, שנאמר איוב כד, יט 'ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו'. מאי משמע, תנא דבי רבי ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה "היינו תרומות ומעשרות" רש"י שם ולא עשיתם, יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים. ואם נותנין מתברכין, שנאמר מלאכי ג, י 'הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די'". אך כאן לא הביא מאמר זה ופסוקים אלו. ויל"ע בזה.

8 השמים נעצרים - ומתוך שאין גשמים היוקר הוה:

9 ושכר אבד - שכר ריוח:

10 ציה גם חום - ציה כמו צווי דברים שצויתי אתכם בשעת החום היינו תרומות ומעשרות:

« רש"י על שבת ל״ב ע״ב:ז׳ רש"י על שבת ל״ג ע״א:א׳ »