רש"י על שבת ל״ב ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ל״ב ב:ב׳
2 תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים מֵתָה אִשָּׁה שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ״. רַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְאַל תֹּאמַר לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ כִּי שְׁגָגָה הִיא לָמָּה יִקְצוֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלֶךָ וְחִבֵּל אֶת מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ״. אֵיזֶה הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם? הֱוֵי אוֹמֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם.
פירוש רש"י על שבת ל״ב ב:ב׳
2 אם אין לך לשלם - עולות והקדשות שתדור:
3 משכבך - אשתך:
4 אל תתן את פיך - בנדר לחטיא את בשרך לחייב את בניך:
5 לפני המלאך - גזבר של הקדש:
6 כי שגגה - בשוגג קפצתי לנדור ולא אשלם:
7 על קולך - בשביל קול נדריך: