רש"י על שבת כ״ט ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״ט ע״ב:ה׳ רש"י על שבת כ״ט ע״ב:ח׳ »

7 אָבִין צִיפּוֹרָאָה גְּרַר סַפְסַלָּא בְּעִילִּיתָא דְשֵׁישָׁא לְעִילָּא מֵרַבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְעָזָר. אֲמַר לֵיהּ: אִי שְׁתִיקִי לָךְ כְּדִשְׁתִיקוּ לֵיהּ חַבְרַיָּא לְרַבִּי יְהוּדָה נָפֵיק מִינֵּיהּ חוּרְבָּא. גְּזֵירָה עִלִּיתָא דְשֵׁישָׁא אַטּוּ עִלִּיתָא דְעָלְמָא.

פירוש רש"י על שבת כ״ט ב:ז׳

7 דשישא - רצפה של שיש דלא עביד בה חריץ:

8 לעילא מרבי יצחק - לפניו:

9 כדשתיקו ליה חבריא - רבי טרפון וזקנים שמפני שלא אמרו לו דבר דימה והעיד דמותר:

10 נפק מיניה חורבה - וינהגו היתר בדבר ור' יצחק סבירא ליה כרבי יהודה דדבר שאין מתכוין אסור ואע"ג דבשייש לא עביד חריץ. גזר אטו עיליתא דעלמא:

« רש"י על שבת כ״ט ע״ב:ה׳ רש"י על שבת כ״ט ע״ב:ח׳ »