רש"י על שבת כ״ז א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״ז ע״א:ו׳ רש"י על שבת כ״ז ע״א:ח׳ »

1 שבת פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: הַאי תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַפֵּיק מֵאִידָךְ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ״בֶּגֶד״ — אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, מִנַּיִין לְרַבּוֹת צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים, נוֹצָה שֶׁל עִזִּים וְהַשִּׁירִין וְהַכָּלָךְ וְהַסְּרִיקִין? — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בֶגֶד״.

2 ברית משה פתח ↗

ונ"ל בס"ד כיון דבמלאכת המשכן הי' גם גזיזה דשער כדכתיב ויקהל פ' ל"ה פ' כ"ג וכל איש אשר נמצא אתו וגו' ועזים וגו' ובפסוק כ"ו שם כתיב וכל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים ממילא נשמע מזה דהני נשים דלא ידעו את החכמה טוו מן הגזיזה וכיון דבעזים לא נקרא צמר אלא או נוצה או שער כהנ"ל א"כ מקרא מלא דגם גזיזה דשער הי' במשכן וכיון דהי' במשכן ע"כ שפיר נקרא אב מלאכה והתנא דנקט הגוזז את הצמר דוקא י"ל לדיוקא נקט למידק דבתולש את הצמר אינו חייב משום גוזז כמו שאיתא בירושלמי שאכתוב לקמן בס"ד עי' מג"א סי' ש"מ ס"ק ג' שמדייק גם מהרמב"ם כן וע"כ ל"ק התנא הגוזז את השער כיון דגם אז הוה יכלינן למידק דבתולש את השער אינו חייב וזה באמת ליתא כיון דנוצה של עזים דרכן להתלש כמ"ש רש"י בשבת כ"ז ע"א ד"ה של עזים וז"ל של עזים קרי נוצה על שם שאין גוזזין אותם אלא מורטין עכ"ל וכיון שדרכם להתלש באמת חייב בנוצה של עזים אפי' כשתולש וכ"כ המאירי ז"ל בשבת דף ע"ג וז"ל הגוזז את הצמר ובכללו התולש בנוצה של עזים או בנוצות העוף עכ"ל אבל בצמר באמת אינו חייב כשתולש כהנ"ל בשם הירושלמי ע"כ ל"ק התנא אלא הגוזז את הצמר ודו"ק:

1 מפיק מאידך - כלומר מוצא הוא מסברת אידך תנא דפליג עליה דאשכחן דמרבי שאר בגדים לטומאת שרצים:

2 של עזים - קרי נוצה על שם שאין גוזזין אותם אלא מורטין:

« רש"י על שבת כ״ז ע״א:ו׳ רש"י על שבת כ״ז ע״א:ח׳ »