רש"י על שבת כ״א א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת כ״א א:ט׳
9 תָּנֵי רָמֵי בַּר חָמָא: פְּתִילוֹת וּשְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת — אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד״. הוּא תָּנֵי לַהּ, וְהוּא אָמַר לַהּ — כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵילֶיהָ, וְלֹא שֶׁתְּהֵא עוֹלָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר.
פירוש רש"י על שבת כ״א א:ט׳
9 והוא אמר לה - מפרש מאי תלמודא והיכי משמע מהאי קרא:
10 ולא שתהא עולה כו' - ולא שתהא צריכה תיקון והטייה: