רש"י על שבת כ״א א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״א ע״א:י״א רש"י על שבת כ״א ע״ב:א׳ »

12 אָמַר רַב הוּנָא: פְּתִילוֹת וּשְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת, אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּחֲנוּכָּה, בֵּין בְּשַׁבָּת בֵּין בַּחוֹל. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב הוּנָא? — קָסָבַר: כָּבְתָה זָקוּק לָהּ, וּמוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָהּ. וְרַב חִסְדָּא אָמַר: מַדְלִיקִין בָּהֶן בַּחוֹל, אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת. קָסָבַר: כָּבְתָה

פירוש רש"י על שבת כ״א א:י״ב

12 כבתה - נר חנוכה:

13 זקוק לה - לתקנה הלכך צריך לכתחלה לעשות יפה דילמא פשע ולא מתקן לה:

14 ומותר להשתמש לאורה - הלכך בשבת אסור שמא יטה לצורך תשמיש:

« רש"י על שבת כ״א ע״א:י״א רש"י על שבת כ״א ע״ב:א׳ »