רש"י על שבת כ׳ ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת כ׳ ב:ג׳
3 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עֵצִים שֶׁל בָּבֶל אֵין צְרִיכִין רוֹב. מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף: מַאי הִיא? אִילֵימָא סִילְתֵּי — הַשְׁתָּא פְּתִילָה אָמַר עוּלָּא הַמַּדְלִיק צָרִיךְ שֶׁיַּדְלִיק בְּרוֹב הַיּוֹצֵא, סִילְתֵּי מִבַּעְיָא? אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: שׂוֹכָא דְאַרְזָא. רָמֵי בַּר אַבָּא אָמַר: זָאזָא.
פירוש רש"י על שבת כ׳ ב:ג׳
3 סילתי - לאחר שעשאום עצים דקים ובבבל נוהגין כן:
4 השתא פתילה - של בגד הטבולה בשמן ונוח לידלק:
5 אמר עולא המדליק - נר של שבת צריך שידליק ברוב היוצא מראש הפתילה חוץ לנר:
6 שוכא דארזא - יבש הוא ודק ויש כמין צמר בין קליפה לעץ והוא מבעירו משאחזה בו אור:
7 זאזא - מולש"א בלעז: