רש"י על שבת י״ז ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת י״ז ע״ב:א׳ רש"י על שבת י״ז ע״ב:ג׳ »

2 אָמַר רָבָא: אִי דַּחֲשִׁידִי לְהָכִי, אַפְרוֹשֵׁי נָמֵי לָא לַיפְרְשׁוּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר לְמֶעְבַּד חִטָּה אַחַת כְּדִשְׁמוּאֵל וְלָא קָעָבֵיד, הֵימוֹנֵי מְהֵימְנֵי. אֶלָּא גְּזֵירָה מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה בְּיַד כֹּהֵן, דִילְמָא מַשְׁהֵי לַהּ גַּבֵּיהּ וְאָתֵי לִידֵי תַקָּלָה.

פירוש רש"י על שבת י״ז ב:ב׳

2 אי דחשידי להכי אפרושי נמי לא ליפרשו - אלא חטה אחת מן הכרי כדשמואל ומדאפרשו ש"מ לא חשידי:

3 משום תרומה טמאה ביד כהן - שאסורה באכילה ובא לזורעה וגזור שתהא בשמה הראשון והרי היא תרומה טמאה דחיישינן דילמא משהי לה עד זמן זריעה ואתי למיכל בטומאתה:

« רש"י על שבת י״ז ע״ב:א׳ רש"י על שבת י״ז ע״ב:ג׳ »