רש"י על שבת ט״ו ב

1 אתו אינהו - יוסי ויוסי:

2 גזור אגושא לשרוף - תרומה הנוגעת בגוש העפר:

3 ואאוירא לתלות - תרומה הנכנסת באוירא ואין דבר מפסיק בינתים כגון שידה פרוצה מתחתיה:

4 ואכתי - אגושא לשרוף באושא גזור:

5 על ספק בית הפרס - כלומר על ספקו של בית הפרס כגון תרומה שנכנסת לבית הפרס דהוא שדה שאבד בה קבר היינו ספק דלא ידעינן אם האהילה על הקבר אם לאו:

6 ועל ספיקו של עפר ארץ העמים - דכל עפר ארץ העמים מספקא לן בקבר של מת:

7 ועל ספיקו של בגדי עם הארץ - דכולהו מספקא לן שמא ישבה עליהם אשתו נדה כדתנן חגיגה דף יח: בגדי ע"ה מדרס לפרושים:

8 ועל ספק כלים הנמצאים - דלא ידעינן אם טמאים הן:

9 ספק רוקין - כל רוקין מספקא לן דדילמא דזב נינהו:

10 ועל ספק מי רגלי אדם - הך ספק לא דמי להנך דלעיל אלא אפי' מספקא לן אם מי רגלי אדם הן אם מי רגלי בהמה הן דאיכא תרי ספיקי לקולא דאם תמצי לומר דאדם שמא טהור:

11 שכנגד מי רגלי בהמה - רבותא אשמעינן דלא תימא מדהני דבהמה הני נמי דבהמה:

12 ודאי מגען וספק טומאתן - יודע ודאי שנגע בהן תרומה אבל אינו יודע אם הם טמאים אם לאו כדמפרש בכולהו:

13 שורפים - והיינו אגושא:

14 באושא התקינו - כמה שנים אחר חורבן כדאמרינן בר"ה פ"ד דף לא. גבי י' מסעות נסעה שכינה:

15 ואלו חוצצין - לגבי טבילה: הזפת והמור גרסינן:

16 בכלי זכוכית - שהן חלקין ואין אדם מקפיד על טיט ודבר אחר הנדבק בהן לפי שנופל מאיליו והני הוא דמדבקי טובא וקפיד עלייהו ואין חוצץ אלא דבר המקפיד עליו:

17 כגון שנקבו - וטהרו מתורת כלי חרס דכלי חרס שבירתו מטהרתו:

18 והטיף לתוכו אבר - דחשיב ליה ככלי מתכות דכל קבלת טומאתו משום אבר המעמידו הלכך אית ליה טהרה במקוה:

19 מטמא - ולא אמרינן בטיל ליה מתורת כלי כשאר כלי חרס הנשבר דקסבר הלך אחר המעמיד ותורת כלי מתכות עליו:

20 אלא מעתה - הואיל ושוינהו ככלי חרס: