רש"י על שבת קנ״ז א:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קנ״ז א:ט׳
9 לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״לְצוֹרֶךְ״ אַתַּרְוַיְיהוּ קָתָנֵי, וְשֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ — לָא, אַלְמָא הֲפָרַת נְדָרִים מֵעֵת לְעֵת, אוֹ דִילְמָא כִּי קָתָנֵי ״לְצוֹרֶךְ״ — אַשְּׁאֵלָה הוּא דְּקָתָנֵי, אֲבָל הֲפָרַת נְדָרִים אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ, אַלְמָא הֲפָרַת נְדָרִים כׇּל הַיּוֹם.
פירוש רש"י על שבת קנ״ז א:ט׳
9 הכי גרסי' ל"א איבעיא להו במסכת נדרים דף עז. לצורך אתרוייהו קאי - אהפרה ואשאלה אבל הפרה שלא לצורך לא אלמא הפרת נדרים מעת לעת וזה ששמע בשבת יכול להפר משתחשך בתוך מעת לעת של שמיעה הלכך שלא לצורך לא שרינן בשבת:
10 כל היום - עד שתחשך ותו לא ואפילו שמע סמוך לחשיכה הלכך אפי' שלא לצורך שאם לא יפר עכשיו לא יפר עוד: