רש"י על שבת קנ״ה ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קנ״ה ב:י״ב
12 אָמַר רַב הַמְנוּנָא: שְׁמַע מִינַּהּ אוֹרַח אַרְעָא לְמִשְׁדֵּא אוּמְצָא לְכַלְבָּא. וְכַמָּה? אָמַר רַב מָרִי: מְשַׁח אוּדְנֵיהּ, וְחוּטְרָא אַבָּתְרֵיהּ. הָנֵי מִילֵּי בְּדַבְרָא, אֲבָל בְּמָתָא לָא, דְּאָתֵי לְמִסְרַךְ. אָמַר רַב פָּפָּא: לֵית דְּעָנִי מִכַּלְבָּא, וְלֵית דְּעַתִּיר מֵחֲזִירָא.
פירוש רש"י על שבת קנ״ה ב:י״ב
12 שמע מינה - מדקאמר שהקפיד הקדוש ברוך הוא על מזונותיו:
13 משח אודניה - מעט כמות אוזנו וחוטרא בתריה יכהו במקל מיד שלא יהא מרגילו אצלו:
14 אבל במתא לא - ליתיב ליה מידי אי לאו דידיה הוא:
15 משום דאתי למסרך - בתריה ויפסידו:
16 לית דעתיר מחזירא - שכל מאכל ראוי לו ומוצא לאכול ואף מאכילין לו הרבה: