רש"י על שבת קמ״ט ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קמ״ט ע״ב:ג׳ רש"י על שבת קמ״ט ע״ב:ה׳ »

1 שבת פתח ↗

אִין הָכִי נָמֵי, וְחַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: מֵפִיס אָדָם עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן אֲפִילּוּ מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה. מַאי טַעְמָא? — כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב. עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ — אִין, עִם אֲחֵרִים — לָא. מַאי טַעְמָא? כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל. מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה — אַף בַּחוֹל לַאֲחֵרִים אָסוּר. מַאי טַעְמָא? — מִשּׁוּם קוּבְיָא.

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

4 חכמת שלמה על שבת פתח ↗

רש"י בד"ה משום קוביא כו' אסמכתא הוא להסמך כו' תלה עצמו אף כו' כצ"ל:

1 מאי טעמא מותר - ולא חייש לקוביא:

2 כדרב יהודה אמר רב - דלהטעימן בעלמא הוא:

3 עם אחר לא כדרב יהודה אמר שמואל - דכיון דמקפידין עוברין משום מדה ומשקל ומנין:

4 משום קוביא - דגזל הוא דאסמכתא לא קניא והא אסמכתא דסמיך על הגורל אם יפול גורל אמנה הגדולה אזכה בה ולפיכך תלה עצמו אף לגורל הקטנה על הספק ואילו יודע מתחלה שכן לא היה מתרצה:

« רש"י על שבת קמ״ט ע״ב:ג׳ רש"י על שבת קמ״ט ע״ב:ה׳ »