רש"י על שבת קמ״ט ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קמ״ט ע״ב:א׳ רש"י על שבת קמ״ט ע״ב:ג׳ »

2 אִי הָכִי בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ נָמֵי! בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הַיְינוּ טַעְמָא — כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מוּתָּר לְהַלְווֹת בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּרִבִּית כְּדֵי לְהַטְעִימָן טַעַם רִבִּית.

פירוש רש"י על שבת קמ״ט ב:ב׳

2 בניו ובני ביתו נמי - ליחוש לרבית וכל הני:

3 בניו ובני ביתו - הסמוכים על שלחנו דכיון דהכל משלו אין כאן רבית:

4 להלוות - משלו:

5 להטעימן טעם רבית - שידעו כמה קשה אלמא כיון דמשלו הוא אין כאן איסור רבית והלכך גבי מדה ומשקל ומנין נמי לאו קפידא הוא אלא להשוותם בלא קנאה:

« רש"י על שבת קמ״ט ע״ב:א׳ רש"י על שבת קמ״ט ע״ב:ג׳ »