רש"י על שבת קמ״ו ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קמ״ו ב:ד׳
4 גּוּבְתָּא, רַב אָסַר וּשְׁמוּאֵל שָׁרֵי. מְחַתֵּךְ לְכַתְּחִלָּה — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר. אַהְדּוֹרֵי — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי דַּחֲתִיכָה וְלָא מְתַקְּנָא: מַאן דְּאָסַר גָּזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְמִיחְתַּךְ לְכַתְּחִלָּה, וּמַאן דְּשָׁרֵי לָא גָּזְרִינַן.
פירוש רש"י על שבת קמ״ו ב:ד׳
4 גובתא - לתקוע קנה חלול בנקב החבית שיצא היין דרך הקנה:
5 מחתך - רונגיי"ר לתקנה למדת הנקב:
6 אהדורי - אם נפלה:
7 ולא מתקנא - לא ניתנה בנקב לידע אם למדתו היא: