רש"י על שבת קמ״ה א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קמ״ה ע״א:ב׳ רש"י על שבת קמ״ה ע״א:ד׳ »

3 אָמַר רַב פָּפָּא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מַשְׁקֶה הַבָּא לְאוֹכֶל לָאו אוֹכֶל הוּא, וְהָכָא בְּמַשְׁקֶה הַבָּא לְאִיבּוּד קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר מַשְׁקֶה הוּא, וּמָר סָבַר לָאו מַשְׁקֶה הוּא. וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: הַמְפַצֵּעַ בְּזֵיתִים בְּיָדַיִם מְסוֹאָבוֹת — הוּכְשַׁר. לְסוֹפְתָן בְּמֶלַח — לֹא הוּכְשַׁר.

פירוש רש"י על שבת קמ״ה א:ג׳

3 ה"ג דכ"ע משקה הבא לאוכל לאו אוכל הוא - אלא משקה הוא והיינו טעמא דמ"ד לא הוכשר שמתחילה נסחט אדעתא דאזיל לאיבוד שהאור שואבו ושורפו:

4 המפצע בזיתים - בלציי"ר כדי שיהיו רכין:

5 הוכשר - דניחא ליה במשחא דטייף עלייהו שמתוך כך הם מרבים טעם:

6 לסופתן במלח - שמתוך שהן קשין אין המלח נדבק בהן ומפצעם לרככן מבחוץ מעט:

7 לא הוכשר - דלא מכוין למשקה דידהו דליעקר:

« רש"י על שבת קמ״ה ע״א:ב׳ רש"י על שבת קמ״ה ע״א:ד׳ »