רש"י על שבת קמ״ד א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קמ״ג ע״ב:ח׳ רש"י על שבת קמ״ד ע״א:ב׳ »

1 שֶׁלֹּא לְרָצוֹן, שֶׁדַּם מַגֵּפָתָהּ טָהוֹר?! אָמַר לָהֶן: מַחְמִיר אֲנִי בֶּחָלָב מִבַּדָּם, שֶׁהַחוֹלֵב לִרְפוּאָה — טָמֵא, וְהַמַּקִּיז לִרְפוּאָה — טָהוֹר. אָמְרוּ לוֹ: סַלֵּי זֵיתִים וַעֲנָבִים יוֹכִיחוּ, שֶׁהַמַּשְׁקִין הַיּוֹצְאִין מֵהֶן לְרָצוֹן — טְמֵאִין, שֶׁלֹּא לְרָצוֹן — טְהוֹרִים.

פירוש רש"י על שבת קמ״ד א:א׳

1 מחמיר אני בחלב - לטמאו אף שלא לרצון מבדם:

2 שהחולב - לרפואת הבהמה שלא יזיקנה חלבה טמא דהא לרצון הוא והמקיז דם לבהמתו לרפואה טהור דדם מגפתה היא והואיל והחולב לרפואה טמא אף הנוטף שלא לרצון טמא:

3 אמרו לו - אינו דומה שלא לרצון ליוצא לרצון שהרי סלי זיתים וענבים יוכיחו שהמשקה כו':

« רש"י על שבת קמ״ג ע״ב:ח׳ רש"י על שבת קמ״ד ע״א:ב׳ »