רש"י על שבת ק״ל ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ק״ל ב:ה׳
5 זִימְנִין אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָא אָמַר, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא: פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ אִיזְמֵל מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וֶהֱבִיאוּהוּ בְּשַׁבָּת, וְהָיָה הַדָּבָר קָשֶׁה לַחֲכָמִים: הֵיאַךְ מַנִּיחִין דִּבְרֵי חֲכָמִים וְעוֹשִׂין כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. חֲדָא: דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר שַׁמּוּתִי הוּא! וְעוֹד, יָחִיד וְרַבִּים — הֲלָכָה כְּרַבִּים!
פירוש רש"י על שבת ק״ל ב:ה׳
5 זמנין - פעם אחרת:
6 אשכחיה - רבי זירא לר' אסי:
7 שמותי הוא - ברכוהו כדאמרינן בהזהב ב"מ דף נט: ובתלמוד ירושלמי מפ' שמותי הוא מתלמידי שמאי היה: