רש"י על שבת קכ״ו א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קכ״ו א:ה׳
5 אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא דַּאֲמַרִי כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא: קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי בַּפֶּתַח — פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, אֵין קָשׁוּר וְתָלוּי — אֵין פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְתוּקָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר.
פירוש רש"י על שבת קכ״ו א:ה׳
5 כי האי תנא - דאפי' קשירה לא בעי כרבן שמעון בן גמליאל דאמר מתוקן בהזמנה בעלמא ואע"פ שאינו קשור:
6 שהתקינו - שהזמינו: