רש"י על שבת קכ״ו א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קכ״ו ע״א:ד׳ רש"י על שבת קכ״ו ע״א:ו׳ »

1 משנת ארץ ישראל על משנה שבת פתח ↗

ממלין בה בשבת – ענף גפן הקשור לטפיח יכול לשמש כלי במלאכות המותרות בשבת כגון שאיבת מים מן הבור. התוספתא מסבירה את ההלכה המתירה לטלטל דברים שהפכום לכלים המשמשים למלאכות מותרות: "קנה שהתקינו בעל הבית להיות פותח ונועל בו - אם היה קשור ותלוי, פותחין ונועלין בו; ואם לאו, אין פותחין ונועלין בו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מותקן - אף על פי שאינו קשור, ואף על פי שאינו תלוי" תוס', פי"ד טו ה"ג.37כך אף בבבלי, קכו ע"א, אך בירושלמי פי"ז ה"ג, יו ע"ב נשנתה הלכה זו על קנה שהתקינו לפקוק בו את החלון. לדעת רבן שמעון בן גמליאל, די שיהא "מתוקן בהזמנה בעלמא" רש"י, קכו ע"א. ובהמשך התוספתא נאמר: "מקל שעשה בראשו מסמר להיות נוטל בו את הפת מאפיפירות הרי היא כדוקרן, ומטלטלת בשבת". את סל הלחם, נהגו לתלות בחלל החדר כדי לשמרו מפני בעלי חיים איור 111, ויש שעשו את הסלים מפפירוס, וכשביקשו להוריד את הלחם, צריכים היו להעלותו בסולם, כמתואר בבבלי: "ככר בשמי קורה, צריך סולם להורידה" פסחים י ע"ב, אך ניתן היה לעשות בעזרת מוט שמסמר נעוץ בקצהו. התוספתא מלמדת שדי בקביעת המסמר במקל כדי לעשותו כלי שמותר לטלטלו בשבת.38השוו עוד כלים פי"ז מ"ג; ירו', פסחים פ"ה ה"ג, לב ע"ב..

2 שבת פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא דַּאֲמַרִי כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא: קָנֶה שֶׁהִתְקִינוֹ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, בִּזְמַן שֶׁקָּשׁוּר וְתָלוּי בַּפֶּתַח — פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ, אֵין קָשׁוּר וְתָלוּי — אֵין פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בּוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְתוּקָּן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ קָשׁוּר.

5 כי האי תנא - דאפי' קשירה לא בעי כרבן שמעון בן גמליאל דאמר מתוקן בהזמנה בעלמא ואע"פ שאינו קשור:

6 שהתקינו - שהזמינו:

« רש"י על שבת קכ״ו ע״א:ד׳ רש"י על שבת קכ״ו ע״א:ו׳ »