רש"י על שבת קכ״ב א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קכ״ב ע״א:ה׳ רש"י על שבת קכ״ב ע״א:ז׳ »

1 שבת פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: גּוֹי שֶׁלִּיקֵּט עֲשָׂבִים — מַאֲכִיל אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר. מִילֵּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ — מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁאֵין מַכִּירוֹ, אֲבָל מַכִּירוֹ — אָסוּר.

2 חידושי הלכות פתח ↗

בפרש"י בד"ה אבל מכירו אסור קס"ד דעביד נמי אדעתא דידיה עכ"ל ולכך היה המקשה רוצה לאסור במכירו אפילו בהך דר"ג דלא שייך ביה שמא ירבה בשבילו אבל למאי דמסיק נר לאחד נר למאה שרי אף במכירו אפילו אי עביד נמי אדעתיה דידיה צ"ל דמכירו אסור משום דשמא ירבה בשבילו ודו"ק:

1 מאכיל אחריו ישראל - את בהמתו ואחריו דוקא נקט בכולהו דנכרי לצורך עצמו עביד:

2 אבל מכירו אסור - קס"ד דעביד נמי אדעתא דידיה:

« רש"י על שבת קכ״ב ע״א:ה׳ רש"י על שבת קכ״ב ע״א:ז׳ »