רש"י על שבת ק״כ ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ק״כ ב:י״ג
13 וְתִסְבְּרָא הַאי גֶּמִי הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּמִיהַדַּק — קָא הָוֵי חֲצִיצָה, אִי לָא מִיהַדַּק — עָיְילִי בֵּיהּ מַיָּא! חֲצִיצָה, תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם דְּיוֹ! בְּלַחָה. דְּתַנְיָא: הַדָּם וְהַדְּיוֹ הַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב, יְבֵשִׁין — חוֹצְצִין, לַחִים — אֵין חוֹצְצִין. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא?
פירוש רש"י על שבת ק״כ ב:י״ג
13 ותסברא - דהכא גמי דאצרכוה רבנן משום שלא ימחק הוא:
14 האי גמי היכי דמי - להגין עליו:
15 אי דמיהדק - שלא יכנסו בו מים וימחק הוי חציצה:
16 ואי דלא מיהדק - לבשרו:
17 עיילי ביה מיא - ואינו מגין מלמחוק:
18 תיפוק ליה דמשום דיו - בלא גמי נמי חייץ דיו ומשני בלחה:
19 מכל מקום קשיא - גמי לרבנן למה להו: