רש"י על שבת קי״ט א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קי״ט ע״א:ג׳ רש"י על שבת קי״ט ע״א:ה׳ »

1 שבת פתח ↗

רַב סָפְרָא מְחָרֵיךְ רֵישָׁא. רָבָא מָלַח שִׁיבּוּטָא. רַב הוּנָא מַדְלֵיק שְׁרָגֵי. רַב פָּפָּא גָּדֵיל פְּתִילָתָא. רַב חִסְדָּא פָּרֵים סִילְקָא. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף מְצַלְּחִי צִיבֵי. רַבִּי זֵירָא מְצַתֵּת צַתּוֹתֵי. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מְכַתֵּף וְעָיֵיל, מְכַתֵּף וְנָפֵיק. אָמַר: אִילּוּ מִקַּלְעִין לִי רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, מִי לָא מְכַתֵּיפְנָא קַמַּיְיהוּ? וְאִיכָּא דְאָמְרִי: רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי מְכַתְּפִי וְעָיְילִי, מְכַתְּפִי וְנָפְקִי, אָמְרִי: אִילּוּ אִיקְּלַע לַן רַבִּי יוֹחָנָן, מִי לָא מְכַתְּפִינַן קַמֵּיהּ?!

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

4 רש״ש פתח ↗

רד"ה מכתף. להביא תמיד כו'. ומכתף ונפיק נראה דר"ל להוציא מן הבית אותן כלים וחפצים שלא היה לתפארת בית ומאי דקאמר ועייל ברישא עי' תוס' ריש פסחים ד"ה יכנס:

1 מחריך רישא - אם היה שם ראש בהמה לחרוך מחרכו הוא בעצמו:

2 פרים - לשון פרומים מחתך:

3 מצתת צתותי - מצית האור בעצים דקים:

4 מכתף ועייל מכתף ונפיק - בע"ש יוצא ונכנס להביא תמיד משואות כלי תשמיש ובגדי חופש ומגדים כאדם שמקבל את רבו בביתו ומראה לו שהוא חשוב עליו וחרד לכבודו לטרוח ולהרבות בשבילו:

« רש"י על שבת קי״ט ע״א:ג׳ רש"י על שבת קי״ט ע״א:ה׳ »