רש"י על שבת קי״ד א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קי״ד א:ח׳
8 וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם שֶׁבְּנֵי עִירוֹ מְצֻוִּוין לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלַאכְתּוֹ — זֶה שֶׁמַּנִּיחַ חֶפְצוֹ וְעוֹסֵק בְּחֶפְצֵי שָׁמַיִם. וְהָנֵי מִילֵּי לְמִיטְרַח בְּרִיפְתֵּיהּ. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵיזֶהוּ תַּלְמִיד חָכָם — כׇּל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ הֲלָכָה בְּכׇל מָקוֹם, וְאוֹמְרָהּ. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְמַנּוֹיֵיהּ פַּרְנָס עַל הַצִּיבּוּר. אִי בַּחֲדָא מַסֶּכְתָּא — בְּאַתְרֵיהּ, אִי בְּכוּלֵּיהּ תַּנּוֹיֵהּ — בְּרֵישׁ מְתִיבְתָּא.
פירוש רש"י על שבת קי״ד א:ח׳
8 ת"ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו - כדאמר בפרק ז' דיומא דף עב: כתוב א' אומר ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר ועשו ארון עצי שטים וגו':
9 למיטרח בריפתיה - דבר שאינו יכול לטרוח בו וחייו תלויין בו:
10 אם יודע להשיב במסכת שהוא עוסק בה ממנים אותו פרנס באתריה:
11 ואם בכוליה תנויה - דקאי בהא מסכת ומהדר במסכת אחריתי: