רש"י על שבת ק״י ב:ב׳

מקור שבת ק״י ב:ב׳

2 וְאִי לָא — לִיכְרֵי שְׁבַע בֵּירֵי, וְלִיקְלֵי בְּהוּ שְׁבִישָׁתָא יַלְדָּה דְעׇרְלָה, וְלַינְקְטַהּ כָּסָא דְחַמְרָא בִּידַהּ, וְלוֹקְמַהּ מֵהָא וְלוֹתְבַהּ אַהָא, וְלוֹקְמַהּ מֵהָא וְלוֹתְבַהּ אַהָא, וְאַכֹּל חֲדָא וַחֲדָא לֵימָא לַהּ: קוּם מִזּוֹבִיךְ. וְאִי לָא — לַיְיתֵי סְמִידָא, וְלֵיסְכַהּ מִפַּלְגָא לְתַתַּאי, וְלֵימָא לַהּ: קוּם מִזּוֹבִיךְ. וְאִי לָא — לַיְתֵי בֵּיעֲתָא דְנַעָמִיתָא, וְלִיקְלֵי, וְלִיסְּבַהּ בְּשַׁחֲקֵי דְכִיתָּנָא בְּקַיְיטָא וּבְשַׁחֲקֵי דַעֲמַר גּוּפְנָא בְּסִיתְוָא. וְאִי לָא — לִיפְתַּח לַהּ חָבִיתָא דְחַמְרָא לִשְׁמַהּ. וְאִי לָא — לִנְקִיט שְׂעָרְתָּא דְּמִשְׁתַּכְחָא בִּכְפוּתָא דְּכוּדַנְיָא חִיוָּרְתָּא, אִי נָקְטָה חַד יוֹמָא — פָּסְקָה תְּרֵי יוֹמֵי, וְאִי נָקְטָה תְּרֵי יוֹמֵי — פָּסְקָה תְּלָתָא יוֹמֵי, וְאִי נָקְטָה תְּלָתָא יוֹמֵי — פָּסְקָה לְעוֹלָם.

פירוש רש"י על שבת ק״י ב:ב׳

2 ליכרי שב בירי - שבעה גומות:

3 שבישתא דערלה - זמורות של כרם ילדה:

4 ולינקטה כסא דחמרא - יאחוז כוס של יין בידה ותשב על הגומא:

5 ולוקמה מהא - מעל גומא זו יושיבוה על זו ועל כל עמידה נימא לה קום מזוביך:

6 קמחא דסמידא - קמח סולת:

7 וליסכה - יסוכו אותה ממנו:

8 דנעמיתא - בת היענה:

9 ליפתח לה חביתא דחמרא לשמה - כלומר יין הרבה תשתה תמיד:

10 שערתא דמשתכח בכפותא דכודנא חיורתי - שעורה הנמצאת בגללי פרדה לבנה:

11 אי נקטא - לה בידה חד יומא פסקה מזובה תרי יומא אית דגרס נקטה חדא נימא גרעין אחד: