רש"י על שבת ק״ט א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ט ע״א:ג׳ רש"י על שבת ק״ט ע״א:ה׳ »

4 וְאָמַר מָר עוּקְבָא: מִי שֶׁנִּגְּפָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, צוֹמְתָהּ בְּיַיִן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַלָּא מַאי? אָמַר רַב הִלֵּל לְרַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינָא בֵּי רַב כָּהֲנָא אָמְרִי חַלָּא לָא. אָמַר רָבָא: וְהָנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא, כֵּיוָן דִּמְפַנְּקִי — אֲפִילּוּ חַמְרָא נָמֵי מַסֵּי לְהוּ.

פירוש רש"י על שבת ק״ט א:ד׳

4 שנגפה - שנכשלה ולקתה לשון פן תגוף תהילים צ״א:י״ב דם מגפתה מכשירין פ"ו מ"ח:

5 צומתה ביין - לשכך הדם:

6 דמפנקי - מעונגין הן וכל דבר שהוא חזק קצת קשה לבשרן וצומתה:

« רש"י על שבת ק״ט ע״א:ג׳ רש"י על שבת ק״ט ע״א:ה׳ »