רש"י על שבת ק״ט א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ק״ט א:ב׳
2 וְאָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל: עָלִין אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם רְפוּאָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: כּוּסְבַּרְתָּא אֵין בָּהּ מִשּׁוּם רְפוּאָה. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּשׁוּת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם רְפוּאָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: כּוּסְבַּרְתָּא, אֲפִילּוּ לְדִידִי קַשְׁיָא לִי. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: גַּרְגִּירָא, אֲפִילּוּ לְדִידִי מְעַלֵּי לִי. וְאָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל מִינֵי כְּשׁוּת שְׁרוּ לְבַר מִטָּרוֹזָא.
פירוש רש"י על שבת ק״ט א:ב׳
2 עלין - כך שם העשב:
3 אין בהם משום רפואה - באכילתו להאיר העינים דלא מסו:
4 כוסברתא - אלייאנדר"א:
5 אפילו לדידי - דמאור עינים אנא קשה לי לכאב העין אם אוכלנו:
6 גרגירא - אורוג"א:
7 אפילו לדידי - דמאור עינים אנא מעליא לי:
8 כל מיני כשות שרי - למיכל בשבת כדתנן במתני' כל האוכלים אוכל אדם לרפואה דלא מוכחא מילתא:
9 לבר מטרוזא - שאין אדם אוכל אלא לרפואה ומוכחא מלתא: