רש"י על שבת ק״ז ב:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ז ע״ב:י״א רש"י על שבת ק״ח ע״א:א׳ »

12 אָמַר מָר בַּר הַמְדּוּרֵי אָמַר שְׁמוּאֵל: הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי בְּהֵמָה וְדִלְדֵּל עוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ — חַיָּיב. מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: בַּר הַמְדּוּרֵי אַסְבְּרַהּ לִי, לָאו אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הַאי מַאן דִּתְלַשׁ כְּשׁוּתָא מֵהִיזְמֵי וְהִיגֵי מִיחַיַּיב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ. הָכָא נָמֵי, מִיחַיַּיב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי מַאן דִּתְלַשׁ

פירוש רש"י על שבת ק״ז ב:י״ב

12 דלדל - עקר שהפילתו על ידי דלדול זה:

13 בר המדורי אסברא לי - טעמא דהא מילתא:

14 כשותא - הומלון וגדל מתוך ההיזמי מריח הקרקע שההיזמי יונק ממנו:

15 מיחייב - ואף על פי שאינו מחובר לקרקע כדאמרינן בעלמא עירובין דף כח: מאוירא רבי:

« רש"י על שבת ק״ז ע״ב:י״א רש"י על שבת ק״ח ע״א:א׳ »