רש"י על שבת ק״ו א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ו ע״א:א׳ רש"י על שבת ק״ו ע״א:ג׳ »

2 וְכׇל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין. תָּנֵי רַבִּי אֲבָהוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין חוּץ מֵחוֹבֵל וּמַבְעִיר. אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק תָּנֵי לְבַרָּא, חוֹבֵל וּמַבְעִיר אֵינָהּ מִשְׁנָה. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר מִשְׁנָה — חוֹבֵל בְּצָרִיךְ לְכַלְבּוֹ, מַבְעִיר בְּצָרִיךְ לְאֶפְרוֹ.

פירוש רש"י על שבת ק״ו א:ב׳

2 חוץ מחובל - באדם דמקלקל הוא וחייב דתנן ב"ק פז. החובל בחברו בשבת פטור מלשלם מפני שנדון בנפשו:

3 ומבעיר - את הגדיש מקלקל הוא וחייב כדתנן שם דף לד: והוא שהדליק את הגדיש פטור מן תשלומין מפני שנדון בנפשו:

4 אינה משנה - דאם מקלקל הוא פטור:

5 בצריך - לדם היוצא מן החבלה לכלבו ואם מקלקל הוא אצל נחבל מתקן הוא אצל הכלב:

« רש"י על שבת ק״ו ע״א:א׳ רש"י על שבת ק״ו ע״א:ג׳ »