רש"י על שבת ק״ד א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ד ע״א:ב׳ רש"י על שבת ק״ד ע״א:ד׳ »

3 גּוּפָא, אָמַר רַב חִסְדָּא: מֵ״ם וְסָמֶ״ךְ שֶׁבַּלּוּחוֹת בְּנֵס הָיוּ עוֹמְדִין. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: כְּתָב שֶׁבַּלּוּחוֹת נִקְרָא מִבִּפְנִים וְנִקְרָא מִבַּחוּץ, כְּגוֹן: ״נְבוּב״ — ״בובן״, ״רַהַב״ — ״בָּהָר״, ״סָרוּ״ — ״ורס״.

פירוש רש"י על שבת ק״ד א:ג׳

3 ונקרא מבחוץ - האותיות הפוכות והתיבה הפוכה ולא אשמועינן אלא שהיה החקק נוקב את כל הלוח ולפיכך היו מם וסמך בנס:

4 נבוב בהר סרו - לא היו בלוחות אלא תיבה בעלמא נקט:

« רש"י על שבת ק״ד ע״א:ב׳ רש"י על שבת ק״ד ע״א:ד׳ »