רש"י על שבת ק״ג ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ק״ג ב:ז׳
7 וְהָתַנְיָא: הַקּוֹדֵחַ כׇּל שֶׁהוּא חַיָּיב, הַמְגָרֵר כׇּל שֶׁהוּא, הַמְעַבֵּד כׇּל שֶׁהוּא, הַצָּר בִּכְלִי צוּרָה כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּקְדַּח אֶת כּוּלּוֹ, עַד שֶׁיִּגְרוֹר אֶת כּוּלּוֹ, עַד שֶׁיְּעַבֵּד אֶת כּוּלּוֹ, עַד שֶׁיָּצוּר כּוּלּוֹ.
פירוש רש"י על שבת ק״ג ב:ז׳
7 הקודח כל שהוא - קצת הנקב ואע"פ שלא עבר עובי העץ לראות בעבר השני:
8 כל שהוא - מן הצורה:
9 המגרר - כלונסות או קלפים דהויא תולדה דממחק:
10 את כולו - כל מה שנתכוין לגרר או לעבד מתחלה בבת אחת: