רש"י על שבת ק״ג ב:י״א

11 אחת שמעון - כלומר דריש מ"ם יתירה אחת הוי משמע דאינו חייב עד שיכתוב כל התיבה שנתכוין לכתוב:

12 מאחת שם משמעון - כתב מאחת למימר דאפילו לא כתב אלא מקצתה ובלבד שתהא מקויימת במקום אחר דומיא דאחת דרישיה דקרא:

13 הנה הוי משמע אבות כתב מהנה לרבויי תולדות:

14 אחת שהיא הנה - דאמרן לעיל ה"ד כגון שעשאן בזדון שבת ושגגת מלאכות ואע"ג דכולן אינן אלא חילול שבת אחת מיחייב לכל מלאכה ומלאכה דגופי מלאכות מחלקין הואיל ואיכא שגגה טובא:

15 הנה שהיא אחת שגגת שבת וזדון מלאכות - שאף על פי שהן גופי מלאכות הרבה אינו חייב אלא אחת דחדא שגגה היא: