רש"י על שבת ק״ב א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ק״ב א:י״ב
12 רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף אִם הָיְתָה שַׁבָּת וְהוֹצִיאוֹ בְּפִיו — חַיָּיב. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ מִן הַשֵּׁם. וְאַמַּאי? הָא אֵין דֶּרֶךְ הוֹצָאָה בְּכָךְ! אֶלָּא: כֵּיוָן דְּקָא מִיכַּוֵּין — מַחְשַׁבְתּוֹ מְשַׁוְּיָא לֵיהּ מָקוֹם. הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּקָא מִיכַּוֵּין — מַחְשַׁבְתּוֹ מְשַׁוְּיָא לֵיהּ מָקוֹם.
פירוש רש"י על שבת ק״ב א:י״ב
12 אף אם היתה שבת כו' - ומשום יוה"כ לא מיחייב בהוצאה דקסבר אין עירוב והוצאה ליוה"כ:
13 אינו מן השם - אין חטאת זו משום אכילה אלא משום הוצאה:
14 ואמאי - מיחייב משום הוצאה לדברי הכל הא אין דרך להוציא בפה:
15 מחשבתו - שצריך לאוכלה בהליכתו ואחשבה להוצאה זו בפיו: