רש"י על שבת ק״א ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת ק״א ב:ו׳
6 אָמַר שְׁמוּאֵל: וַאֲפִילּוּ קְשׁוּרוֹת בְּחוּט הַסַּרְבָּל. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּיָכוֹל לְהַעֲמִידָן — פְּשִׁיטָא. אִי דְּאֵין יָכוֹל לְהַעֲמִידָן — אַמַּאי?
פירוש רש"י על שבת ק״א ב:ו׳
6 בחוט הסרבל - שקושרין בו את בית הצואר שקורין מונטי"ל:
7 להעמידן - שלא יתפרדו: