רש"י על ראש השנה ט׳ ב:י״ג

מהדורה: רש״י (ויקיטקסט)

« רש"י על ראש השנה ט׳ ע״ב:י״א רש"י על ראש השנה י׳ ע״א:א׳ »

13 תָּנוּ רַבָּנַן: אֶחָד הַנּוֹטֵעַ אֶחָד הַמַּבְרִיךְ, וְאֶחָד הַמַּרְכִּיב עֶרֶב שְׁבִיעִית, שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה, וּמוּתָּר לְקַיְּימָן בַּשְּׁבִיעִית. פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה — לֹא עָלְתָה לוֹ שָׁנָה, וְאָסוּר לְקַיְּימָן בַּשְּׁבִיעִית.

פירוש רש"י על ראש השנה ט׳ ב:י״ג

13 מבריך - כופף את הזמורות בארץ שקורין פרופינ"א:

14 מרכיב - אילן בחבירו שקורין אונישטי"ר:

15 עלתה לו שנה - כיון שהגיע יום אחד בתשרי עלתה לו שנה למנין שני ערלה:

16 פחות משלשים יום לא עלתה לו שנה - עד תשרי הבא אם אינה ערב שביעית ואם ערב שביעית היא אסור לקיימו משום תוספת שביעית שמוסיפין מחול על קודש:

« רש"י על ראש השנה ט׳ ע״ב:י״א רש"י על ראש השנה י׳ ע״א:א׳ »