רש"י על ראש השנה ט׳ א:ג׳

מהדורה: רש״י (ויקיטקסט)

« רש"י על ראש השנה ט׳ ע״א:א׳ רש"י על ראש השנה ט׳ ע״א:ד׳ »

3 דְּתַנְיָא: ״בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבּוֹת״, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר חָרִישׁ וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְגוֹ׳״. אֶלָּא חָרִישׁ שֶׁל עֶרֶב שְׁבִיעִית הַנִּכְנָס לִשְׁבִיעִית, וְקָצִיר שֶׁל שְׁבִיעִית הַיּוֹצֵא לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית.

פירוש רש"י על ראש השנה ט׳ א:ג׳

3 אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית - דעל כרחך אע"ג דרישא דקרא בשבת קאי דכתיב ששת ימים תעבוד סיפיה אשביעית קאי דאי אשבת חריש וקציר הוא דאסור שאר מלאכות מי שרו:

4 חריש של ערב שביעית - שלא יחרוש שדה אילן ערב שביעית חריש שיועיל לשביעית:

5 וקציר של שביעית - כגון תבואה שהביאה שליש בשביעית אתה נוהג בה מנהג שביעית בשמינית:

« רש"י על ראש השנה ט׳ ע״א:א׳ רש"י על ראש השנה ט׳ ע״א:ד׳ »