רש"י על ראש השנה ו׳ א:ה׳

מהדורה: רש״י (ויקיטקסט)

« רש"י על ראש השנה ו׳ ע״א:א׳ רש"י על ראש השנה ו׳ ע״א:ז׳ »

5 תָּנוּ רַבָּנַן: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ״ — זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה, ״תִּשְׁמוֹר״ — זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, ״וְעָשִׂיתָ״ — אַזְהָרָה לְבֵית דִּין שֶׁיְּעַשּׂוּךְ, ״כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ״ — זֶה נֶדֶר, ״לַה׳ אֱלֹהֶיךָ״ — אֵלּוּ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים, ״נְדָבָה״ — כְּמַשְׁמָעוֹ, ״אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ״ — אֵלּוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, ״בְּפִיךְ״ — זוֹ צְדָקָה.

פירוש רש"י על ראש השנה ו׳ א:ה׳

5 מוצא שפתיך זו מצות עשה - דמסתמא הכי אמר קרא מוצא שפתיך קיים:

6 תשמור זו מצות לא תעשה - שלא תאחר כדר' אבין א"ר אילעי כל מקום שנאמר השמר פן ואל כו' מנחות דף צט::

7 ועשית - על כרחך מכאן אזהרה לב"ד לכוף:

8 לה' אלהיך - קרא יתירא הוא לדרשה לרבות דבר שבחובה:

9 בפיך זו צדקה - קרא יתירא דריש:

« רש"י על ראש השנה ו׳ ע״א:א׳ רש"י על ראש השנה ו׳ ע״א:ז׳ »