רש"י על פסחים ס״ח ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור פסחים ס״ח ב:י״ג
13 רַב שֵׁשֶׁת כׇּל תְּלָתִין יוֹמִין מְהַדַּר לֵיהּ תַּלְמוּדֵיהּ, וְתָלֵי וְקָאֵי בְּעִיבְרָא דְּדַשָּׁא, וַאֲמַר: חֲדַאי נַפְשַׁאי, חֲדַאי נַפְשַׁאי, לָךְ קְרַאי לָךְ תְּנַאי. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אִילְמָלֵא תּוֹרָה לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי״! מֵעִיקָּרָא כִּי עָבֵיד אִינִישׁ — אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ קָא עָבֵיד.
פירוש רש"י על פסחים ס״ח ב:י״ג
13 ותלי - נשען:
14 חדאי נפשאי - שמחי נפשי:
15 לך קראי לך תנאי - בשבילך ולצורכך שניתי וקריתי:
16 איני - וכי אין הנאה בתלמוד תורה אלא ללומדיה לבדם:
17 אם לא בריתי - של יומם ולילה דהיינו תלמוד תורה שכתוב בו יהושע א׳:ח׳ והגית בו יומם ולילה: